חפרו מספיק לאחור בהיסטוריה של כל מילה ותגלו משהו מרושע. קח “חמוד”. בימינו זה אומר יפה, חביב או מקסים, אם כי אולי עם נימה של חוסר אמון או בוז, כמו במשפט “זאת התבוננות חמודה, אדווין”. אבל המילה התפתחה במקור מ”חריף”, שפירושו באופן רחב מאוד חד או אינטנסיבי. “חריף” הייתה פעם מילה באנגלית תיכונה לקדחת קצרת מועד – היא קשורה ל”עישון”, מילה שסביר להניח שנתקלתם באיזה מקום ב-RPG פנטזיה מימי הביניים, המתייחסת להתקפי הזעה וצמרמורת. המילה “חמוד”, אם כן, חולה בסתר, וכך, אולי, גם חווית החמידות. ישנה תופעה פסיכולוגית שנקראת “אגרסיביות חמודה” שמתייחסת לרצון לעטוף פיזית, לשלוט ואפילו להתעלל בדבר שנראה לך חמוד – “אני רק רוצה לסחוט אותך עד שתפוצץ”.
משחקי וידאו יודעים הכל על הרעיונות המביכים והמעורבים האלה של “חמודות”, במיוחד כשמדובר בתיאורים של חיות לא אנושיות. בין הסתירות שמשחקים משגשגים איכשהו סביבם היא ההתעקשות לייצג בעלי חיים כדברים להעריץ ודברים לנצל – נטייה המתבטאת במאניה של מכניקת ליטוף במשחקים שבהם שחקנים מבלים את ימיהם בחיפוש אחר היצורים הרכים לצורך יצירת חומרי יצירה ו-XP .
חלק מהמשחקים מעמידים את המעשה הזה של שני-כיוונים בבדיקה. Pupperazzi, למשל, צוחק על האופן שבו תמונות של חיות מחמד הפכו למטבע מדיה חברתית – אכן, מטבע קריפטו מילולי, המתבסס על מאות שנים של “ייצור רווחים” של חיות כסמלים שושלתיים ואייקונים דתיים. We Are The Caretakers מסתכלים על בני לוויה של בעלי חיים ב-RPG מבוססי מסיבות דרך עדשת הדה-קולוניזציה. ואז יש את פאלוורלד, שהוא בעצם פוקימון שמתואר כמו מה שהוא באמת פוקימון, על כל הניסיונות שלו לספר סיפור יותר טוב על עצמו – משחק של קרבות תרנגולים וירטואלי.
ה-Palworld’s Penking, אחד היצורים הנדירים יותר של המשחק ומקור אמין לקסם קרח.
אף אחד בשכלו לא יקרא ל-Palworld פרודיה מורכבת על פוקימון, או סאטירה חכמה של משחקים שמפנקים את חיות הבר וגם נותנות להם סחורה. הסאטירה מתחילה ומסתיימת בהפיכת הנתק החמוד/ניתן לניצול לעיל לפטנט מכירות מקאברי בגלוי. במקום להדגיש את הקשר הרגשי ותחושת הכבוד בין בעל חיים למאלף, כפי שעושה פוקימון בדרך כלל, עמוד ה-Steam מתגאה בהזדמנות לא רק ללכוד, אלא לשחוט את החברים או להפיל את כולם למוות בקווי המפעל שלך.
זה לא כל כך פרודיה אלא פסטיש נקמני של פוקימון ומשחקים שונים אחרים, כזה שמשמיע את היבט “התוקפנות החמודה” של פוקימון בכך שהוא דורש ממך לדחוס באופן אישי את החיות שאתה צד, אבל חוץ מזה הוא הישרדות שגרתית לחלוטין המשחק מוגדר על ידי בניית בסיס ושדרוגים, כאשר המפלצות עושות חובה כפועלים. אני אוהב את הנכונות של פאלוורלד לזלזל בנינטנדו, אחת הפרות הקדושות הגדולות של המשחקים. אבל הסאטירה היא כולה קצה חוט, בלי הרבה רוח-אפ או מעקב: להפוך בחוצפה את כפתור “חיית המחמד” לכפתור “קצב” כאשר אתה מחזיק פקעת, למשל. או לצנזר את תהליך השחיטה כשאין הרבה מה לצנזר מעבר לאיזה התפתלות חסרת דם, מה שגורם לכל העניין להרגיש כמו פיספוס של השחקן על היותו עצבני.
אתה לא באמת צריך לשחק ב-Palworld כדי לתפוס את כל זה – שוב, זה ממש שם בנקודות התבליטים והגיפים בעמוד Steam. ובכל זאת, אני סוג של מהופנט על ידי Palworld, ולא רק בגלל שזה לא כל כך נורא כמו עבודה של מכניקה “טהורה”. ההתנגשויות בשאלה האם הוא מפר באופן אקטיבי את זכויות היוצרים של פוקימון הן סאטירה שלא מכוונת של התנגשויות בשאלה האם ניתן “להגן בזכויות יוצרים” על חיות באופן כללי.
בני אדם מנסים להציג מינים אחרים כ”קניין רוחני” שלהם במשך עשרות שנים, תלוי איך אתה כותב את ההיסטוריה של “קניין רוחני”. גידול סלקטיבי בחקלאות תעשייתית מודרנית נוגע במידה רבה לעצור אנשים אחרים ללוות את שיעורי הבית שלך. קח גידול תרנגולות בארה”ב בתחילת המאה ה-20. להיסטוריון התאגידי גלן אי. בוגוס יש מאמר בנושא שדן בהכלאה, תהליך של זיווג גזעי עוף “טהורים” ליצירת תת-גזעים ייחודיים עם תכונות רצויות, כמו צמיחה מהירה יותר.
היכן שניתן “לגנוב” מיני עוף גזעי, פשוט על ידי רכישת הביצים שלהם ורביית הגוזלים, אי אפשר לעשות זאת עם הכלאות מבלי לגלגל מחדש את קוביות ה-DNA, ולייצר זנים חדשים בלתי צפויים של עוף. אפרוחים היברידיים “ישקפו ביטוי כמעט אקראי של כל התכונות”, מציין בוגוס. “מנקודת המבט של החקלאים, אילן היוחסין היו משמידים את עצמם מבחינה גנטית. גידול ישירות לתוך האפרוח ההיברידי היה האמצעי למנוע מהם להתרבות באופן בלתי חוקי”.
ה-Palworld’s Penking, אחד היצורים הנדירים יותר של המשחק ומקור אמין לקסם קרח. | קרדיט תמונה: Rock Paper Shotgun/Pocketpair
האמצעים הישנים הללו של “התרבות זכויות יוצרים לתוך” חיות משק הולכים כעת יד-בכפפה עם טכנולוגיות הנדסה גנטית, המאפשרות לחברות לייעל יצורים מהתאים ומעלה כך שיתאימו למטרותיהן. בעלי חיים המובאים לעולם בדרך זו יכולים להצטייר כחלקים של טכנולוגיה עתידנית, בכפוף להגנות המשפטיות הנלוות כאשר הם נכנסים לשוק. היו ניסיונות לרשום פטנט על גזע
