נאס”א פשוט כיבה את המחשב הקוונטי אחרי שמשהו מטורף קרה

אני מתנצל על הטקסט הארוך, אבל אחלק אותו לפסקאות ניתנות לניהול עבורך:

אני מתכוון עם בינה מלאכותית אנחנו מזמנים את השד אתה יודע שאתה מכיר את הסיפורים האלה שבהם יש הבחור עם הפנטגרם והמים הקדושים והוא כאילו כן אתה בטוח שאתה יכול לשלוט בטכנולוגיית השד היא עמוד השדרה של העולם המודרני שלנו מתכנות ועד קוונטים המחשוב והבינה המלאכותית העולם נכנס לעידן חדש של פריצות דרך טכנולוגיות.

???? לחץ כאן כדי לעקוב אחר אתר RonenGG בחדשות Google ולעקוב אחרינו

לפני זמן לא רב נאס”א, בניסיון לחולל מהפכה בתעשיית הטכנולוגיה, השיקה מחשב קוונטי עם יכולות בלתי נתפסות. עם זאת, הסוכנות פשוט כיבה את המחשב הקוונטי לאחר שקרה משהו מזעזע ובלתי צפוי. מה קרה למחשב הקוונטי של נאס”א ומה משמעות הפיתוח החדש הזה עבור תעשיית הטכנולוגיה והעולם בכלל? הצטרפו אלינו לסרטון הזה כשאנו חוקרים כיצד נאס”א כיבה מחשב קוונטי לאחר שמשהו מטורף קרה.

אחת מאבני הדרך הפנומנליות ביותר באבולוציה הטכנולוגית הייתה הופעת המחשבים הדיגיטליים. מהדגמים המוקדמים כמו ENIAC ועד לדגמים מאוחרים יותר כמו ה-Macintosh PC, כל דור חדש של מחשבים הביא טרנספורמציה מקבילה ודחיפה לטכנולוגיית האדם והתקשורת הבסיסית.

כיצד להתקין את MacOS Monterey 12 על Mac לא נתמך, MacBook, iMac או Mac Mini

ככל שהאינטרנט הגיע, טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT) השתנתה בקנה מידה עולמי. מה שהיה בלתי אפשרי בעבר הפך למציאות. כרגע, אנחנו בעיצומה של מהפכה מסיבית נוספת, כלומר AI. יותר ויותר מעבדות בינה מלאכותיות מייצרות כלי בינה מלאכותית שחוצות על פני טכנולוגיות שונות. אין ספק שהעולם שלנו יקבל צורה חדשה בשנים הקרובות.

אבל בינה מלאכותית היא לא הדבר הגדול הבא שמבשל כרגע. ישנו התפתחות ענקית נוספת שעשוי להביא לשינוי גדול עוד יותר בעולם שלנו כאשר הוא יהפוך לפעולה מלאה – מחשוב קוונטי. תארו לעצמכם מחשב אולטימטיבי שיכול לחשב או לפתור בעיות מהר יותר ממה שאי פעם יכולתם לדמיין על ידי ניצול מכניקת הקוונטים.

מחשבים כאלה יוכלו לבצע חישובים בלתי אפשריים, לבצע תחזיות עתידיות מטורפות ולעשות כל מיני דברים מדהימים. נכון לעכשיו, ישנם מחשבים קוונטיים רבים באוניברסיטאות ובמספר מעבדות טכנולוגיות ברחבי העולם. עם זאת, אלו גרסאות מיניאטוריות שבקושי מגרדות את פני השטח של מה שאפשר עם מחשוב קוונטי.

לדברי Michio Kaku, פיזיקאי וסופר בעל שם, כל חברות הטכנולוגיה הגדולות נמצאות כעת במירוץ להשלמת מחשוב קוונטי. למרות שזה אולי נראה מעניין, יש לזה צד מפחיד. אתה מבין, מחשב קוונטי מתקדם באמת יוכל לפצח כל קוד דיגיטלי. זה אומר שהוא יוכל לפרוץ לכל מערכת, לעקוף כל סיסמה או לעשות כל דבר אחר כזה, כל עוד זה מבוסס על טכנולוגיה דיגיטלית. זו תהיה מכונת הפריצה המושלמת.

עכשיו תארו לעצמכם מה יקרה אם כוח כזה ייפול לידיים הלא נכונות. זו אחת הסיבות לכך שמשקיע הטכנולוגיה המיליארדר אילון מאסק מתח קודם לכן ביקורת והזהיר חברות טכנולוגיה כמו גוגל על התלהבותן המוגזמת מבינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. בנוסף, ה-FBI, ה-CIA וסוכנויות ממשלתיות מובילות אחרות ברחבי העולם עוקבות אחר חדשות או פריצות דרך בכל הנוגע למחשוב קוונטי.

ברגע שהמחשב הקוונטי האולטימטיבי נולד, אף אחד לא בטוח. תוסיפו את זה לחשש הגובר כבר מהשתלטות בינה מלאכותית, ותוכלו לראות שיש הרבה אי ודאות בעתיד האנושות. אבל אז זה לא משנה את העובדה שיש גם המון יתרונות. מחשבים קוונטיים הם הדור הבא של המחשבים, אז זה רק טבעי שהם יהפכו למציאות.

למקרה שאתה תוהה איך מחשבים קוונטיים עובדים ומה עושה אותם כל כך מיוחדים, הנה העיקרון המלא. מחשבים קוונטיים פועלים על פי עקרונות מכניקת הקוונטים. המחשבים הרגילים שלנו מאחסנים נתונים בסיביות, המייצגים אותם כסדרה של אפסים ואחדים, הנקראים בדרך כלל צורה בינארית, שבה אחד מייצג סיביות מופעלות, ואילו אפס מייצג סיביות כבוי.

עם זאת, כל זה משתנה כשמדובר במחשבים קוונטיים. במקום להשתמש בסיביות, מחשבים קוונטיים עובדים עם קיוביטים. הקיוביטים הללו מתוחכמים יותר מכיוון שהם יכולים להחזיק נתונים כאפסים וגם כאחד בו זמנית, הודות ליכולת ייחודית הנקראת סופרפוזיציה. כתוצאה מכך, מחשבים קוונטיים יכולים להתמודד במקביל עם חישובים מורכבים במקביל, ובכך להאיץ משימות ותהליכים מעבר למה שניתן כיום ב-ICT.

דבר מרתק נוסף ב-Quantum Computing הוא תכונת ההסתבכות. הסתבכות היא חיבור של קיוביטים מרובים; זה כאשר קיוביטים מרובים חולקים מצב קוונטי אחד. מאפיין זה מאפשר לשני קיוביטים או יותר להתנהג ולתפקד באותה צורה באותה רמה, ללא קשר למרחק ביניהם. בשלב זה, שתי מערכות קוונטיות או יותר יכולות להיות מתואמות כל כך חזק עד שכל נתונים או מידע חדש הנוגע לאחת מתעדכנים אוטומטית לאחרת, ללא קשר למידת המרחק ביניהם. זהו אחד מפלאי המחשוב הקוונטי.

על ידי מינוף על סופרפוזיציה והסתבכות

למעשה, מחשבים קוונטיים יכולים לבצע משימות בלתי אפשריות או לעבד המון נתונים בבת אחת. באמת, מחשבים קוונטיים הם המחשבים של העתיד.

עדכוני השקעות בהייטק: תובנות שוק ודגשים בפרויקט

אבל איך נוצר הרעיון למחשבים האלה ומתי? כפי שנאמר קודם לכן, כל הרעיון של מחשבי קוונטים מבוסס על תורת הקוונטים, העוסקת בהתנהגות ובאנרגיה של החומר ברמה התת-אטומית. אז, הרעיון של המחשב הקוונטי מתחיל במאה ה-20 כאשר מדענים פיתחו לראשונה את תורת הקוונטים. עם זאת, בהתחשב ברמת הטכנולוגיה הנמוכה באותה תקופה, לא היה הרבה מדען או מלומד שיכול לעשות בנושא. עצם פיתוח מערכת מכניקת קוונטים פשוטה הייתה בעיה עצומה, הרבה יותר פיתוח מכונת קוונטים מתקדמת שיכולה לעבד נתונים.

וכך, רק באמצע שנות ה-90 התחלנו לראות שיפורים עמוקים במושג מכניקת הקוונטים. בשנת 1935, אלברט איינשטיין הציג מושג ייחודי בשם פרדוקס ה-EPR. זה עזר להסביר את הרעיון של חלקיקי הסתבכות. לאחר מכן, כמה מדענים ניסו ליצור מערכת מכניקת קוונטים מוחשית, אבל שום דבר משמעותי לא קרה באמת עד שנות ה-80.

בשנת 1982, הרעיון של מחשבים קוונטיים נולד הודות לפיזיקאי בשם פול בניוף. הוא הסביר את המחשבים האלה כמחשבים שירתמו את כוחה של מכניקת הקוונטים. מכאן ואילך, כולם בעולם המדע והטכנולוגיה התרגשו ולהוטים לראות את החלום הזה מתגשם. הם תפסו שמחשבים קוונטיים יוכלו לעשות את הדברים הפרועים ביותר שמחשבים רגילים לעולם לא יוכלו לעשות.

עם הזמן, מדענים ערכו מחקרים שונים כדי להבין את עקרונות העבודה של מכניקת הקוונטים ולראות כיצד ניתן לרתום אותם. בשנת 1998, צוות חוקרים במעבדה הלאומית של לוס אלמוס יצר מחשב קוונטי קטן שהציג שני קיוביטים. ההמצאה שלהם נעשתה באמצעות טכניקות תהודה מגנטית גרעינית, אבל היא הייתה מוגבלת מאוד בהשוואה למה שהייתם מצפים ממחשב קוונטי אידיאלי.

עם זאת, זה עדיין היה אבן דרך יוצאת דופן עבור הקהילה המדעית. בתחילת שנות ה-2000, מספר חברות טכנולוגיה וקבוצות מחקר החלו לעבוד על מחשבים קוונטיים משלהם. עם שיפור האינטרנט והיבטים אחרים של הטכנולוגיה, לא עבר זמן רב עד שצצו פריצות דרך משמעותיות.

בשנת 2001, החברה הבינלאומית למכונות עסקיות (IBM) המציאה את IBM Qubit. זה היה מחשב קוונטי של 7 קיוביטים שיכול לפתור בעיות וחישובים מסוימים שלא היו ניתנים לפתרון באותה תקופה. בשנת 2005, צוות מחקר באוניברסיטת אינברוק והמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בנה מחשב קוונטי עובד של 5 קיוביטים. עד 2007, אבן דרך פנומנלית נוספת הושגה כאשר חוקרים מאוניברסיטת ייל יצרו קיוביטים יציבים בעזרת מערכות מוצק.

בשנת 2010, האוניברסיטה הסינית למדע וטכנולוגיה השיגה מושג שנקרא טלפורטציה קוונטית. במילים אחרות, הם הצליחו להעביר מידע בהצלחה מקווביט קוביט אחד למשנהו שנמצא קילומטרים משם. בכל מקרה שתסתכל על זה, תסכים שההישג הזה היה די מרתק.

A Game Changer: חושפת את השבוע המדהים ביותר ב-AI News

אבל אבן הדרך הבולטת והמונומנטלית ביותר באבולוציה של מחשוב קוונטי הגיעה בשנת 2013. זה היה כאשר גוגל שיתפה פעולה עם נאס”א כדי ליצור משהו מהפכני – ה-D-Wave. ה-D-Wave היה המצאה פורצת דרך. הוא לא רק החליף את כל המחשבים הקלאסיים של זמנו אלא גם עלה על כל מחשב קוונטי אחר שהגיע לפניו.

יתרה מכך, נאס”א וגוגל תכננו להפוך אותו למחשב מסחרי, כלומר ימכרו אותו לכל מי שיכול להרשות זאת לעצמו. עם זאת, בדיוק כשהפרויקט צבר תאוצה, קרה משהו בלתי צפוי – הממשלה הופיעה וביקשה לסגור את הפרויקט. ולכן, נאס”א נאלצה לסגור את הפרויקט ללא תקווה מתי לפתוח אותו מחדש.

ההשבתה הבלתי צפויה גבתה מחיר מהפרויקט הזה, וקצרה את החלום של נאס”א לחקור טכנולוגיה קוונטית. עכשיו אתם אולי תוהים מדוע נאס”א, סוכנות חלל, תתעניין כל כך במחשוב קוונטי. למה נאס”א צריכה מחשב קוונטי? ובכן, יש הרבה סיבות.

אתה מבין, מחשב-על יכול ממש לשנות את המשימות והתהליכים של חקר החלל של נאס”א. שליחת בדיקות ואסטרונאוטים למקומות ספציפיים בחלל דורשת הרבה חישובים מתמטיים מורכבים. למעשה, לפני שנאס”א הצליחה להנחית את האנשים הראשונים על הירח למשימת אפולו, מתמטיקאית של נאס”א בשם קתרין ג’ונסון הייתה צריכה להמציא סוג חדש של מתמטיקה. תרחיש דומה מתרחש עבור משימות חלל אחרות. הכל צריך להיות מחושב בהתחשב בגורמים שונים. חישוב שגוי אחד, ואתה יכול לשלוח גשושית חלל לטוס בכיוון הלא נכון או להתנגש באסטרואיד בחלל.

וכך, אתם מבינים, מחשבים קוונטיים יהיו לעזר רב בתכנון משימות חלל, אופטימיזציה של מסלולים ובסופו של דבר בשיפור אחוזי ההצלחה במשימה. נכון לעכשיו, נאס”א פועלת ליישם AI גנרטיבי בתהליכי חקר החלל

. אבל שוב, הבינה המלאכותית האלה עשויה להתקשות להבחין מה נכון ולא נכון ולכן הם עושים תחזיות שגויות. מחשבים קוונטיים הם הטובים ביותר לביצוע החישובים המורכבים הדרושים לאסטרונומים וקוסמולוגים.

בנוסף, מחשבים קוונטיים יוכלו לבצע הדמיות אסטרונומיות מורכבות בצורה מהירה ומדויקת יותר. זה ייתן למומחים בנאס”א תובנה רבה יותר על גרמי השמיים ועל פעולתה הפנימית של ארץ הפלאות הקוסמית. יתרה מכך, קריפטוגרפיה, מרכיב מרכזי בחקר החלל, תראה מהפכה מסיבית כאשר מחשבים קוונטיים ישוגרו במלואם לקהילה המדעית.

אבל יש עוד דבר שגורם לנאס”א להיות זקוקה נואשות למחשב קוונטי מתקדם. למרות שתיאוריה מוזרה תמיד תמהה מדענים בנאס”א, והדרך היחידה לבדוק את התיאוריה הזו תהיה באמצעות מחשב קוונטי. במשך זמן רב, מדעני נאס”א, כמו גם אנשים בכל רחבי העולם, חיפשו הוכחה מוחשית לקיום חייזרים. מלבד עב”מים, UAPs ודברים מוזרים אחרים, מדוע לא הייתה שום תצפית אמיתית שאין עליה עוררין של חייזרים והכוכב שבו הם משגשגים?

ובכן, רבים בקהילה המדעית מאמינים שהחייזרים בכוכבי לכת אחרים משתמשים בחורים שחורים כמעין מכשיר טלפורטציה. התיאוריה המוזרה הזו מציעה שהחורים השחורים הם סוג של מחשב קוונטי מתקדם שחיזרים משתמשים בו כדי לעשות כל מיני דברים, אולי אפילו לנסוע על פני ממדים.

חורים שחורים תמיד היו אחת מיישויות החלל המסתוריות ביותר. תופעות החלל המלכותיות והבלתי סלחניות הללו יכולות לשאוב פנימה כל מה שמעז לצאת לתחום שלהן, ולשלוח אותו אל התהום העמוקה שבליבתו. עד עכשיו, מדענים לא יודעים הרבה על חורים שחורים, ואף אחד לא יודע אם תיאוריית החייזרים המוזרה הזו נכונה או לא.

דבר נוסף שגורם למומחים בנאס”א להאמין בצורך במחשבים קוונטיים הוא התיאוריה שייתכן כי חייזרים משתמשים בשיטות תקשורת קוונטיות. מחקר של גד ולאלי וזאזה אוסמנוב מציע שמחשוב בקנה מידה גדול יכול להיות הדבר שיכול לעזור לנו לזהות תרבויות חייזרים. אם תרבויות חייזרים התפתחו מעבר לאותות הרדיו או הלוויין, אולי לעולם לא נוכל לזהות היכן הם נמצאים בקוסמוס עד שנשתמש במחשבים קוונטיים כדי לזהות את האותות הקוונטיים שלהם בקוסמוס.

במשך עשרות שנים, החיפוש של נאס”א אחר חיי חייזרים הסתמך על שיטות מסורתיות כמו אותות, נתונים מעשיים מבדיקות ותמונות חלל. עם זאת, עד כה, לא הופיעו תוצאות מוחשיות, ולכן הסוכנות אמורה לנסות דברים מזווית אחרת. שימוש בסיוע של בינה מלאכותית ושל מחשבים קוונטיים יהיה מחליף משחקים.

A Game Changer: חושפת את השבוע המדהים ביותר ב-AI News

עם זאת, נותרה השאלה הגדולה: מה היה קורה אם AI ומחשוב קוונטי היו ממוזגים כאחד? אתה מבין, הפיזיקאי Michio Kaku חשף לאחרונה במהלך ראיון שהעולם לא מוכן למה שעלול לקרות אם AI ומחשוב קוונטי ישולבו. מצד אחד, בינה מלאכותית יכולה ליצור או ליצור דברים ולהביא את הרעיונות או המחשבות שלך למציאות, אבל למערכות הבינה המלאכותית האלה יש מגבלה גדולה – הן לא יכולות להבדיל בין מה אמיתי ומה לא.

נאס"א פשוט כיבה את המחשב הקוונטי אחרי שמשהו מטורף קרה

מחשבים קוונטיים, לעומת זאת, יוכלו לאמת את האותנטיות של נתונים, כולל אלה שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית. עם זאת, Michio Kaku חשף חשש גדול נוסף עם Quantum Computing – שיש חשש שהממשלה תנצל את הטכנולוגיה הזו ותשתמש בה כדי להשתיק אופוזיציות ודעות מנוגדות. סביר להניח שזה יהיה צו היום אם הממשלה תשיג שליטה מלאה על מחשבי סופר קוונטים.

חברות טכנולוגיה גדולות ברחבי העולם הוגות פרויקטים מטורפים של מחשוב קוונטי. לדוגמה, IBM, אותה חברה מאחורי IBM Qubit, מתכננת לבנות מחשב קוונטי של 100,000 קיוביטים. החברה משתפת פעולה עם אוניברסיטת טוקיו ואוניברסיטת שיקגו לפרויקט זה. זה יהיה מחשב סופר קוונטי, שיקבע את הקצב למכונות קוונטיות אחרות של המאה ה-21. עד כה, ההערכה היא שיעלה לפחות 100 מיליון דולר ליצור את המחשב הקסום הזה.

אבל IBM היא לא השחקן היחיד במשחק הזה. ענקיות טכנולוגיה אחרות כמו גוגל, Nvidia ומיקרוסופט עולות גם הן במעלה הסולם של המחשוב הקוונטי. כל חברות הטכנולוגיה הללו מבינות את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה הזו. ענקיות הטכנולוגיה בוחנות שני היבטים עיקריים של מחשוב קוונטי. האחד הוא מחשוב קוונטי מבוסס שער, ואילו השני הוא מחשוב אדיאבטי.

מחשוב קוונטי מבוסס שער כולל שליטה בקיוביטים בודדים במערכת קוונטית כדי לייעל את התהליך ולמזער שגיאות. מחשוב קוונטי אדיאבטי, לעומת זאת, מסתמך על המשפט האדיאבטי. סוג זה של מחשוב קוונטי מפתח מערכת קוונטית ממצב היסוד ומעלה. מחשבים קוונטיים אדיאבטיים ניתנים להרחבה יותר ופותרים בעיות מורכבות יותר ככל שהם מתפתחים.

יש הרבה פוטנציאל מבטיח סביב מחשוב קוונטי, מיישומים מדעיים ועד צבאיים וכלליים. טכנולוגיה זו משרתת כל תחום ותעשייה. עם זאת, זה ח

כפי שהניף דגלים אדומים מסוימים לאחרונה. הדגלים האדומים האלה הם בדיוק הסיבות ש-NASA נאלצה לכבות את המחשב הקוונטי שלה עד להודעה חדשה.

אתה מבין, בעוד שמחשבים קוונטיים מציגים הזדמנויות רבות, הם גם מהווים איומים מסוימים. אחד האיומים הגדולים הוא האיום על מערכות ההצפנה. מחשב קוונטי אידיאלי יכול לפרוץ למאגרי מידע מאובטחים, לגנוב נתונים ולגרום לכל מיני נזקי סייבר. כמו כן, הסיכון בפיתוח מערכות קריפטוגרפיות עמידות בפני כל מיני פריצות כלשהן הפך לדאגה לאומית.

רק דמיינו תרחיש שבו מחבל יוצר פצצת זמן ומאבטח אותה באמצעות מחשב קוונטי. קוד אבטחה כזה יהיה בלתי ניתן לפריצה, אפילו על ידי מחשבים קלאסיים אחרים. מזה ממשלות רבות ברחבי העולם חוששות ואף רואות בכך דאגה לביטחון לאומי. תרחיש כזה נקרא הצפנה פוסט-קוונטית. סביר להניח שזו הסיבה לכך שהממשלה גרמה לנאס”א לסגור את פרויקט הקוואנטום שלה.

בתוך כל זה, אתה אולי תוהה למה נאס”א? למה לא לסגור כל פרויקט קוונטי? התשובה נעוצה בעובדה שלנאס”א, בהיותה סוכנות חלל, יש סט ייחודי של אתגרים והזדמנויות שמחשוב קוונטי יכול לתת מענה. כפי שהוזכר קודם לכן, היכולת לבצע חישובים מורכבים, לייעל מסלולים, לדמות תופעות אסטרונומיות ולחולל מהפכה בקריפטוגרפיה הם כולם היבטים מכריעים בחקר החלל.

היישומים הפוטנציאליים של מחשוב קוונטי בחקר החלל הופכים אותו לנכס בעל ערך עבור נאס”א. מתכנון משימות ועד הבנת גרמי שמיים ואפילו חקר תיאוריות לא שגרתיות הקשורות לקיום חייזרים, מחשב קוונטי יכול לספק לנאס”א כוח חישוב חסר תקדים.

עם זאת, הסיכונים הקשורים לשימוש לרעה בטכנולוגיית Quantum Computing, במיוחד בהקשר של הצפנה ואבטחה, הובילו לחששות. החשש מגישה בלתי מורשית למידע רגיש ופיתוח פוטנציאלי של מערכות קריפטוגרפיות בלתי ניתנות לשבירה מעלה בעיות ביטחון לאומי. ממשלות ברחבי העולם מתמודדות עם ההשלכות של טכנולוגיה שעלולה לשבש את שיטות ההצפנה המסורתיות.

גלה את העתיד של משחקי אסטרטגיה בזמן אמת: הצצה ל-45 כותרים קרובים

במירוץ לפיתוח ולרתום כוחם של מחשבים קוונטיים, חברות טכנולוגיה גדולות כמו IBM, גוגל, Nvidia ומיקרוסופט משקיעות רבות במחקר ופיתוח. התחרות עזה, עם פרויקטים שמטרתם להגיע לאבני דרך משמעותיות, כמו בניית מחשבים קוונטיים עם עשרות אלפי קיוביטים.

למרות הפוטנציאל המבטיח של מחשוב קוונטי, השילוב של בינה מלאכותית (AI) עם טכנולוגיה זו מציג מורכבויות נוספות. הפיזיקאי Michio Kaku הביע דאגות לגבי מוכנות העולם להשלכות של מיזוג AI ומחשוב קוונטי. בעוד שבינה מלאכותית יכולה לייצר תוכן ורעיונות, לעתים קרובות היא מתקשה להבחין באותנטיות. מחשבים קוונטיים, עם יכולתם לאמת את אותנטיות הנתונים, יכולים למלא תפקיד מכריע בטיפול במגבלה זו.

עם זאת, החשש שממשלות ינצלו את כוחו של מחשוב קוונטי כדי לשלוט במידע ולחניק את ההתנגדות הוא חשש משמעותי. הפוטנציאל של משטרים אוטוריטריים למנף מחשבי סופר קוונטיים למעקב ובקרה מציב אתגרים אתיים וחברתיים.

האיזון העדין בין היתרונות והסיכונים של מחשוב קוונטי הוביל לגישות זהירות ולבדיקה רגולטורית. התחום מתקדם במהירות, וההחלטות שיתקבלו היום יעצבו את מסלול הטכנולוגיה פורצת הדרך הזו. בעוד חוקרים ומהנדסים שואפים להתגבר על אתגרים טכניים ולהבטיח את הפיתוח האחראי של מחשוב קוונטי, העולם צופה בתערובת של התרגשות וחשש.

15 טכנולוגיות מתפתחות שישנו את העולם

לסיכום, הסיפור של נאס”א שהפסיקה את פרויקט המחשבים הקוונטיים שלה משקף את הנוף המורכב של הטכנולוגיות המתעוררות. ההצטלבות של מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית וחקר החלל מציגה הזדמנויות חסרות תקדים וגם סיכונים פוטנציאליים. ככל שהמסע אל עידן הקוונטים מתגלגל, החברה עומדת בפני המשימה של ניווט בטריטוריה לא ידועה וקביעת הגבולות האתיים והמעשיים של טכנולוגיות טרנספורמטיביות אלו.

Leave a Comment