הטכנולוגיה הזו היא דקה; זה בכל מקום. זה נמצא בדגנים הטובים ביותר של החברה ממכוניות לייצור למרכזימלחמות מוליכים למחצה גלובליות: בתוך דומיננטיות ה-TSMC של טייוואן והמירוץ אחר ה-Microchip Supremac נתונים, אממ, לתקשורת. הכל תלוי מוליכים למחצה. מוליכים למחצה חשובים יותר מנפט. מוליכים למחצה או שבבים לא רק חשובים; גם התעשייה סביבם אסטרטגית ביותר.
יצרן השבבים הגדול בעולם הוא האי טייוואן, ממש מול סין. אם נדמיין את סין משתלטת על תעשיית המוליכים למחצה של טייוואן, ההשבתה הכלכלית העולמית. טייוואן, עם מוליכים למחצה, היא כנראה ההגנה הטובה ביותר, יש מגן סיקונג.
???? לחץ כאן כדי לעקוב אחר אתר RonenGG בחדשות Google ולעקוב אחרינו
מאז שנות ה-90, ארה”ב ואירופה מעבירות חלק גדול מייצור השבבים שלהן. מגמת הגלובליזציה נבעה מהפרשים בעלות העבודה; פשוט היה זול יותר להעסיק עובדים. אבל עם כל כך הרבה תעשיות שמסתמכות על מוליכים למחצה כעת, ארה”ב ואירופה נמצאות במירוץ נגד הזמן לייצר משלהן. מי ששולט באספקת המיקרו-שבבים שולט בחלק מהתעשייה העולמית.
כיצד להתקין את MacOS Monterey 12 על Mac לא נתמך, MacBook, iMac או Mac Mini
הגיאופוליטיקה העולמית הוגדרה לפי היכן נמצאות עתודות הנפט בחמשת העשורים האחרונים. אני חושב מאיפה מגיעים הצ’יפס חשוב יותר לחמשת העשורים הבאים. מטייוואן ועד למחוזות הרחוקים של אמריקה, כל המעצמות בעולם רוצות שבבים.
כדי ליצור מוליכים למחצה, אתה צריך טכנולוגיה חדשנית. אבל התהליך מתחיל באחד היסודות הנפוצים ביותר בקרום כדור הארץ: סיליקון, המופק כקוורץ. זה נמס תחילה בכבשן ב-1400 מעלות צלזיוס לפני קירור בממגורות. לאחר מכן חותכים את הסיליקון לפרוסות דקות במיוחד, ועליהן חרוטים המעגלים האלקטרוניים היוצרים את המיקרו-מעבדים.
הפרוסים נמצאים בכל המכשירים האלקטרוניים. אירופה בחרה לבצע מיקור חוץ של ייצור רכיבים אלה לאסיה בשנות ה-90. טייוואן החליטה להפוך אותם לתעשיית המפתח שלהם. בטייוואן, אנו מפתחים את תעשיית המיקרו-מעבדים כבר 30 או 40 שנה. המגזר מהווה 13% מהתמ”ג שלנו. היא חזקה מאוד בטכנולוגיה ומבחינת אספקת הכישרונות, איכות כוח העבודה, ויש לה את אשכול שרשרת האספקה החזק ביותר של מוליכים למחצה עם שותפים גלובליים. מבחינת מבנה עלויות התשתית, טייוואן הפכה לארץ מבטיחה מאוד לדברים מהסוג הזה.
כיום, האי ממש ליד חופי סין הוא המעוז של תעשיית מפתח זו. טייוואן מייצרת יותר ממחצית מהמוליכים למחצה בעולם, מה שהופך את המדינה הקטנה לעמוד חיוני בכלכלה העולמית. ההתפתחות המרשימה נובעת בעיקר מאדם בודד, מוריס צ’אנג.
צ’אנג נולד בסין ב-1931 ומוערך כגיבור לאומי בטייוואן. בשנת 2018 הוענק לו הכבוד האזרחי הגבוה ביותר במדינה על ידי נשיא טייוואן סאי אין. הוא למד באוניברסיטאות האמריקאיות הטובות ביותר לפני שהקים את Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC), בית היציקה של השבבים הייתה היצרנית העולמית הראשונה של מיקרו-מעבדים.
בכל עמק הסיליקון הוא מוערך עד היום. מוריס, העולם מלא באנשים מצליחים, למען האמת, אבל מעולם לא ראינו השפעה כמו מה שעשית. ובשם כולנו, אתה הגיבור שלי.
עדכוני השקעות בהייטק: תובנות שוק ודגשים בפרויקט
תודה מוריס צ’אנג. אני חושב שבצדק יכול לטעון שבאמת עיצב מחדש את תעשיית השבבים. החל מסוף שנות ה-80 כשהקים את TSMC, הוא היה נוכח למעשה ביצירת תעשיית המוליכים למחצה כשעבד בטקסס אינסטרומנטס בסוף שנות ה-50. אז, הוא היה עם תעשיית השבבים מההמצאה, למעשה, עצם הרעיון, המודל העסקי החדש, המודל העסקי של היציקה הטהורה. ועכשיו כולם חושבים שזה היה רעיון די חכם. אבל באותו זמן, אף אחד לא היה צריך את הפלטפורמה הזו.
הוא, בתמיכת ממשלת טייוואן, שהייתה משקיע מייסד ב- Taiwan Semiconductor Manufacturing Corporation, החל לשפוך כסף להרחבת כושר הייצור בטייוואן, לא תכנן אף אחד מהשבבים שלהם בבית, אלא לספק ייצור במיקור חוץ עבור חברות שבבים באירופה, ארצות הברית, ברחבי העולם.
די מהר, בתחילת שנות ה-90, ואני חושב שהקיומה של TSMC בהחלט עזר להאיץ את היווצרותן של הרבה חברות חסרות פנטסטיות. היו אולי 25 חברות נטולות פלאים בכל העולם, ואחר כך עשר שנים מאוחר יותר, היו 400, 500 חברות נטולות מותגים. חברות נטולות מותגים מתכננות ומשווקות חומרה אך מיקור חוץ את ייצור החומרה הזו לשותף צד שלישי, כגון TSMC.
תוך פחות מ-40 שנה, TSMC בנתה אימפריה של מגה-מפעלי שבבים ברחבי טייוואן. מפעלים אלה הם בלתי חדירים, והתקשורת הארגונית היא קפדנית. ראיונות עם עובדים אסורים וכך גם תמונות מבפנים.
לכולם יש עכשיו עין על TSMC כי אחרי הכל, זו חברה שיש לה את הכוח לשתק את הכלכלה העולמית. TSMC מייצרת 90% משבבי המעבד המתקדמים ביותר, מבית אפל, בין אם מדובר באייפון או ב-Nvidia, המניע מרכזי נתונים רבים. TSMC מייצרת רבים מהשבבים שלהם, וללא הייצור של TSMC, כל הכלכלה הדיגיטלית פשוט הייתה נעצרת.
מכל החברות, אתה יודע, בעולם, זה הפעיל
חברה טובה שיש לה כרגע משהו שהם מייצרים ברשותנו. אין אחרים, אז יש בעצם TSMC.
שווי שוק המניות של TSMC מהווה יותר ממחצית מהעושר הלאומי של טייוואן. תשעים אחוז מהמוליכים למחצה המתקדמים בעולם מיוצרים באי. סין, ארה”ב ואירופה נמצאות בפיגור הרחק מאחור ונאלצו כבר זמן רב לייבא את עיקר השבבים שלהן. ובמארס 2020, כשמגיפת ה-COVID-19 פגעה, הכלכלה העולמית נעשתה תלויה עוד יותר בטכנולוגיה זו.
דחפנו מהפנטסטי שלנו 1.15 טריליון שבבים, מעבר לכל שיא בעבר. אז, אנחנו פועלים בהרבה מעל הקיבולת המלאה כבר כמה שנים. הבעיה שאנחנו מתמודדים איתנו עכשיו היא שהביקוש פשוט התפוצץ, ולמותגים יש ארבעה קירות, ואתה יכול לייצר רק כל כך הרבה שבבים בתוך ארבעת הקירות האלה.
לפתע, העולם המערבי חש בפגיעות משלו. בשנת 2020, כשהחל COVID-19, תעשיית הרכב, העסק, הולך על הצד השלילי. הם פשוט עצרו את כל חברת כוח השבבים כמו TSMC לתת את יכולת הייצור לתעשייה אחרת. אז תשכחו מהרכב. במחצית השנייה של 2020, כאשר הזמנות המכוניות החלו לצבור, יצרני הרכב רצו בדחיפות לקנות מוליכים למחצה. אבל כל קווי הייצור שלנו כבר הוזמנו על ידי לקוחות אחרים. כולם נלחמו על הצ’יפס שלנו. זו הייתה תקופה מאוד מתוחה.
פתאום כל מדינה בעולם התעוררה. ואז יצרני רכב החלו להגביר את הביקוש שלהם. עכשיו הם שואלים את החברה שנמצאה שלנו, אנחנו אומרים סליחה, אין לנו יכולת. אנחנו לא נותנים את היכולת שלך למישהו. אוי לא.
A Game Changer: חושפת את השבוע המדהים ביותר ב-AI News
קיד אופל ISO הפסיקה זמנית את הייצור במפעל שלה. העובדים בסייל נאלצו לעזוב את המפעל, שנאלץ להיסגר במשך ימים. אלפי אנשים באמצע מישיגן אינם מעבודתם הלילה, והכל בגלל שבב קטן.
בשנת 2020, עשרות אלפי כלי רכב נותרו ממתינים במגרשים של יצרניות רכב אמריקאיות למיקרו-מעבדים שלהם. בשנת 2021, רכבים רבים אפילו לא יוצרו, ועלו לתעשיית הרכב העולמית כ-200 מיליארד אירו.
יש אנלוגיה רבה למה שראינו ב-1973 כאשר אופ”ק כיבה את פתח הנפט. הם הצליחו לדחוף את המשקל שלהם בגלל שהם שלטו בשקע. במקרה של מיקרו-מעבדים, TSMC יכול לשלוט בשקע. טייוואן יכולה לשלוט על השקע. בעולם שנשלט על ידי שבבים, ובמיוחד בעולם שנשלט על ידי שבבים בעלי ביצועים גבוהים, הוא הופך לנשק חזק ביותר, באופן פוטנציאלי. זו היכולת לכבות את אספקת השבבים בעלי הביצועים הגבוהים ליריב שעלולה להזיק יותר מכל תקיפה צבאית.
בינואר 2021, חברת המוליכים למחצה הגדולה בעולם, אינטל, הודיעה על התפתחות מזעזעת: החברה, שבנתה מעבדים משלה מאז הקמתה ב-1968, לא תייצר אותם יותר. במקום זאת, היא תקנה אותם מיצרני צד שלישי, שיכללו את TSMC.
אני חושב שמה שההחלטה של אינטל מראה זה שתעשיית המוליכים למחצה מתרחקת משילוב אנכי. הרעיון שחברה כמו אינטל תוכל לעצב את השבבים שלה ולייצר אותם בתוך הבית פשוט כבר לא כדאי כלכלית. סכום הכסף שאתה צריך להשקיע כדי לבנות מפואר הוא פשוט גבוה מדי.
בעקבות ההכרזה של אינטל, אירופה, ארה”ב וסין מנסות כעת להדביק את הפער. בארה”ב, הנשיא ביידן התחייב להשקיע 50 מיליארד דולר בתעשיית המוליכים למחצה. סין גם משקיעה מיליארדים בבניית מגה-מפעלים של מוליכים למחצה. אירופה מתכננת להגדיל את הייצור שלה פי עשרה.
גרמניה מתחילה לבנות מחדש את תעשיית המוליכים למחצה שלה. לנציבות האירופית יש יעד להגיע ל-20% מייצור המוליכים למחצה העולמי עד סוף העשור הזה. היום, אנו מציעים מערכת של צעדים שאפתניים כדי לוודא שאף אחד לא יוכל להתעלם מהמהפכה הדיגיטלית.
מה הוביל לתלות של אירופה וארה”ב במוליכים למחצה באסיה? בשנות ה-90, הנציבות האירופית אפשרה לתעשיית המוליכים למחצה שלה לעבור לאסיה כדי לחסוך בעלויות.
באותה תקופה, אירופה עדיין הייתה ביתם של ענקיות מוליכים למחצה כמו סימנס או פיליפס. עם זאת, התעשייה נאבקה זמן רב כדי להתחרות בחברות אמריקאיות ויפניות. כדי להחזיר את התחרותיות, בחרו חברות אירופאיות להעביר את הייצור לאסיה, שם כוח העבודה זול יותר. בינתיים, ארה”ב חוותה מגמה דומה. בשנות ה-90, ארה”ב עדיין הייתה מובילה עולמית בייצור מוליכים למחצה. עם זאת, כמו באירופה, לחץ העלויות היה גבוה מדי.
גלה את העתיד של משחקי אסטרטגיה בזמן אמת: הצצה ל-45 כותרים קרובים
זו הייתה התעשייה שגדלה הכי מהר, אבל איבדנו יכולת ייצור. איבדנו את היכולת הזו לחדש ולהתחרות בעולם. בשנות ה-80, ארה”ב הייתה בעלת 37% מיכולת ייצור המוליכים למחצה בעולם. כעת זה ירד ל-12%.
אז מה הסיבה למעבר הייצור הזה לאסיה? כאמור, עלויות העבודה היו גורם משמעותי. בנוסף, ממשלות אסיה סיפקו תמיכה והשקעה חזקה בתחום המוליכים למחצה
סטרי. זה עזר לבנות מערכת אקולוגית שעודדה חדשנות וצמיחה. טייוואן, במיוחד, השקיעה רבות בתעשייה והפכה לשחקנית מרכזית.
בטייוואן, ממשלת טייוואן התחילה להבין שתעשיית המוליכים למחצה יכולה להיות תעשייה אסטרטגית. אז זה התחיל להשקיע הרבה כסף בתמיכה בתעשייה. ממשלת טייוואן הקימה ועדה בראשותי, שנועדה לגבש מדיניות שתעזור לטייוואן להפוך למובילה בתעשיית המוליכים למחצה. היה לנו חזון, והקמנו צוות משימה ליישם את החזון הזה.
היבט מרכזי אחד בהצלחתה של טייוואן היה הקמתה של TSMC, בית היציקה הטהור הראשון בעולם. בית יציקה היא חברה המייצרת שבבי מוליכים למחצה מטעם חברות אחרות, שמעצבות את השבבים. מודל עסקי זה אפשר ל-TSMC להתמקד אך ורק בייצור, בעוד שחברות אחרות טיפלו בתכנון ושיווק שבבים.
במקרה של TSMC, הממשלה מילאה תפקיד מכריע בהקמתה. הממשלה הייתה משקיע מייסד וסיפקה תמיכה ל-TSMC כדי לבסס את עצמה כמובילה עולמית בייצור מוליכים למחצה. שותפות ציבורית-פרטית זו הייתה מכרעת בעלייתה של טייוואן כמעצמת מוליכים למחצה.
לכן, טייוואן השקיעה רבות בתעשיית המוליכים למחצה ויצרה סביבה תורמת לצמיחתה. גם מדינות אסיה אחרות, כמו דרום קוריאה וסינגפור, הלכו בדרך דומה. הם הכירו בחשיבות האסטרטגית של מוליכים למחצה והשקיעו השקעות משמעותיות כדי לבנות תעשייה חזקה.
תעשיית המוליכים למחצה מורכבת ביותר, הדורשת הון משמעותי, מומחיות טכנית ומערכת אקולוגית תומכת. הגישה היזומה של מדינות אסיה להשקעה ותמיכה בתעשייה זו אפשרה להן להשיג יתרון תחרותי לאורך זמן.
לעומת זאת, אירופה וארה”ב התמודדו עם אתגרים בשמירה על התחרותיות של תעשיות המוליכים למחצה שלהן. עלויות עבודה גבוהות, יחד עם היעדר תמיכה ממשלתית מתואמת, תרמו לירידה של התעשייה באזורים אלה. ההחלטה על ייצור ימי לאסיה לצורך חיסכון בעלויות החלישה עוד יותר את מצבם.
כעת, כשהביקוש העולמי למוליכים למחצה ממשיך לעלות, יש התמקדות מחודשת בהזמנת ייצור מוליכים למחצה באירופה ובארה”ב. החשיבות האסטרטגית של מוליכים למחצה בתעשיות שונות, כולל רכב, בריאות וטלקומוניקציה, התבררה. ממשלות ושחקנים בתעשייה מכירים בצורך להשקיע ביכולות מחקר, פיתוח וייצור כדי להפחית את התלות בספקים אסייתים.
בארה”ב, תוכנית ההשקעה של הנשיא ביידן בסך 50 מיליארד דולר נועדה להגביר את הייצור והמחקר של מוליכים למחצה. חוק ה-CHIPS (יצירת תמריצים מועילים לייצור מוליכים למחצה עבור אמריקה) מציע תמריצים כספיים לחברות מוליכים למחצה לבנות או להרחיב מתקני ייצור במדינה.
באופן דומה, אירופה עובדת על חיזוק תעשיית המוליכים למחצה שלה. הנציבות האירופית הציגה יעדים שאפתניים להשגת 20% מהייצור העולמי של מוליכים למחצה עד סוף העשור. זה כולל השקעה במחקר, חדשנות ותשתיות לבניית מערכת אקולוגית תחרותית של מוליכים למחצה.
האתגרים, לעומת זאת, הם משמעותיים. בנייה מחדש של יכולות ייצור מוליכים למחצה דורשת השקעה, זמן ושיתוף פעולה משמעותיים בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה. פיתוח טכנולוגיה חדשנית וכישרון חיוני כדי להתחרות בשוק המוליכים למחצה.
ככל שנוף המוליכים למחצה העולמי מתפתח, המירוץ להבטחת שרשרת אספקה אמינה וגמישה הולך ומתעצם. מדינות וחברות מעריכות מחדש את האסטרטגיות שלהן כדי להבטיח שיש להן דריסת רגל חזקה בתעשייה קריטית זו.
15 טכנולוגיות מתפתחות שישנו את העולם
לסיכום, הדינמיקה הגיאופוליטית של תעשיית המוליכים למחצה עוברת שינוי משמעותי. חשיבותם של מוליכים למחצה בהנעת טכנולוגיות ותעשיות מודרניות העלתה את הערך האסטרטגי של ייצור מוליכים למחצה. המירוץ לשליטה בשרשרת האספקה של המוליכים למחצה מעצב את הנוף הכלכלי והגיאופוליטי, כאשר מדינות כמו טייוואן, סין, ארה”ב ואירופה מתחרות על מנהיגות במגזר קריטי זה.
ההחלטות וההשקעות שיתקבלו בשנים הקרובות ישחקו תפקיד מרכזי בקביעה אילו מדינות יופיעו כשחקניות דומיננטיות בתעשיית המוליכים למחצה. ככל שהעולם הופך יותר ויותר מקושר הדדי ותלוי בטכנולוגיה, השפעתו של מגזר המוליכים למחצה על דינמיקת הכוח העולמית תמשיך לגדול, מה שהופך אותו למוקד של תחרות גיאופוליטית ושיתוף פעולה.